תולדות הקולוניאליזם באפריקה

הגל הקולוניאליסטי הראשון החל במאה החמש עשרה עם גילוין ואכלוסן של האמריקות תחילה במרכז ובדרום על ידי הספרדים והפורטוגזים ולאחר מכן בצפון על ידי הבריטים והצרפתים במאה השבע עשרה.
המניע העיקרי לגל זה היה היה אמנם הרווח הכלכלי שצפו המלכים שהשקיעו הון במשלחות החקר הללו אולם הונעו לא במעט מפרץ הרפתקנות של ספנים נועזים ומגלי עולם ששאפו לפרוץ את גבולות העולם הישן כפי שהכירו אותו אז.
אחד הבולטים שבהם דייגו קוו הפורטוגזי שהתמקד במיפוי החופים המערביים של אפריקה, גילה את שפך נהר הקונגו והתקדם דרומה עד לחופי נמיביה שם נחת בחוף השלדים1452 בו הציב צלב עץ גדול במקום הקרוי עד היום קייפ קרוס על שם אותו צלב.
המשכו של גל זה היה במאות ה16 וה17 במידה פחותה אמנם כאשר ספנים הולנדים ופורטוגזים החלו בגילויים ובהשתלטויות טריטוריאליות במזרח.
למרות שהמניע הכלכלי פוליטי נתפש כגורם העיקרי ביצר ההתפשטות של עמי אירופה נדרשה הצדקה מוסרית כלשהיא לשליטה על העמים הנשלטים והביא לתפיסתם כעמים נחותים תרבותית ואינטלקטואלית ובהמשך
אף לפיתוח תורות גזעניות שנתמכו אף בתיאוריות מדעיות למרות שנכון הוא שגרמניה הנאצית הביא פיתוח תפיסות אלו לשיא לא הגרמנים הם שהחלו בכך
ותפישות אלו התפתחו בבריטניה ואירופה כענף מחקר מדעי לצד ההתפתחות המדעית העצומה שחלה במאות ה18 וה19. דוגמא בולטת לכך היא המדען השבדי פון לינאוס ששיטת הטקסונומיה שפתח במאה השמונה עשרה
מקובלת עד היום ואולם גם הוא בהגדירו את הגזעים הצמיד להם לצד ההגדרות המדעיות גם תכונות אופי שהיום נחשבות לגזענות צרופה, כמו למשל שהשחורים הם עצלנים שנשותיהם מופקרות מינית.
סחר העבדים באמריקה גרר עימו צורך של ממש להצדיק מוסרית את העבדות השחורה.
המניע הכלכלי
בין הגורמים העיקריים להתפשטות הגל השני של הקולוניאליזם החל מהמאה השמונה עשרה היה ההתפתחות הכלכלית המואצת שנוצרה במהפכה תעשיתית בעיקר בבריטניה שהובילה מהפיכה זו.
הלחצים שנוצרו היו הן בכיוון של חיפוש אחר תוספות של חומרי גלם להזנת המכונה התעשייתית והן שווקים לאותה תוצרת שיוצרה במסות מוגברות ויצרו עודף על הצריכה המקומית המתונה,
תנאי השכר והעבודה במפעלים לא אפשרו לעובדים ליהנות מפירות הצמיחה הכלכלית וכך נוצר הון שהצטבר אצל בעלי המפעלים שהלכו והתעשרו ואלה מצידם הוסיפו וליבנו את הלהט הקפיטלסטי על ידי הצורך
בהשקעת ההון העודף בחברות כלכליות ליצוא ויבוא כמו חב' הודו המזרחית ובהבטחת השווקים החדישים של מדינות החסות.
כך נוצר מצב שבעלי ההון נזקקו להגנה צבאית פיזית על השקעתם ועודדו את הממשלות להגביר את נוכחות הצבאית ולמעשה גרמו להרחבת השלטון הקולוניאלי.
ומכאן נבעה הטענה של "הובסון" אחד החוקרים החשובים לתקופה – הקולוניאליזם הוא השלב הבא אחרי הקפיטליזם ומשרת רק את השכבות החזקות של בעלי ההון ולכן ניתן לוותר עליו מבלי לזעזע את המשק.
אפריקה הקולוניאלית
אגדות רבות נפוצו על עושרה של אפריקה והביאו לגל כיבושים קולוניאליסטי במאה ה-19 , גילויים של מכרות זהב ויהלומים בדרום אפריקה אמנם חיזק והאדיר אמונות אלו אולם,
מרבית הכיבושים התרחשו דווקא באיזורים שהעושר היה מהם והלאה בעיקר אם נזכור שנפט ושימושיו המודרניים שאנו מכירים היום לא היה קיים כלל בשוק ויהלומים וזהב החלו להתגלות רק בסוף המאה ה19.
משלחות של מיסיונרים היוו במיקרים רבים משלחת חלוץ למרות שמטרת בואם המקורית הייתה משוללת אינטרסים כלכליים.
כך למשל יצאו מקיפטאון משלחות רבות צפונה מעבר לנהר ה"אורנג'" והחלו להקים מיסיונים עד לתוך הטריטוריה שהיום היא "נמיביה" ,
לשבטים המסוכסכים ששכנו במרחבים הריקים דווקא היה אינטרס שהבריטים ישליטו מרות וסדר אצלם ואולם הבריטים לא גילו כל עניין בשלטון על המרחבים השוממים של נמיביה.
מאוחר יותר בעקבות מסחר הפרוות שפיתחו סוחרים גרמנים על קו החוף , הגיעה גם הפרוטקטורט הגרמני ונשאר עד למלחמת העולם הראשונה.

גורם נוסף שדחף לקידום הכיבוש הקולוניאלי באפריקה היו המשלחות הגיאוגרפיות שמטרתן היתה בעיקר מחקר ומיפוי האיזורים הלא נודעים באפריקה וגם הפצת התרבות המערבית,
החברה הגיאוגרפית המלכותית הייתה הבולטת שבהן ובשנות החמישים התפרסמה במיוחד המשלחת של ספייק וברטון לגילוי מקורות הנילוס,
מסעותיו של דיוויד ליוונגסטון הרופא והמסיונר הסקוטי באיזור הזמבזי שחקר והסתוב במשך שלושים שנה באיזורים שלא נודעו באירופה עורר עניין רב מבלי שהוא עצמו התכוון לעודד כיבוש קולוניאלי.
ב1869 כאשר נעלם ליוונגסטון במעבה היבשת השחורה יצא עיתונאי בשם מורטון סטלי לחפשו ואף מצא אותו לבסוף ליד אחד מיובלי הזמבזי,
פגישה זו וסדרת הכתבות של סטנלי העלו למודעות בצורה דרמטית את המודעות להתפשטות הקולוניאלית שצברה תאוצה וגם יצא נחרצות נגד סחר העבדים שהיה בשיאו והשפיע מאד על המלחמה העולמית בעבדות.
סטנלי עצמו יצר קשרים בשפך הקונגו וניסה לעניין את בריטניה בשליטה באזור ואולם הבריטים שהיו עסוקים ברחבי העולם דחו הצעה זו וההצעה עברה לליאפולד מלך בלגיה שקיבל אותה..
באמצע המאה ה-19 המירוץ הקולוניאלי באפריקה יצר כאוס בשטח והביא למתחים קשים עד סף מלחמה בין המעצמות האירופאיות שהשתתפו במשחק.
כדי לפרק את המתחים ולייצר כללי משחק מוגדרים הוחלט בוועידת ברלין ב- 1885-1884 כי כל מדינה המעוניינת בשטח כלשהוא באפריקה תכריז על כך תחילה ולאחר מכן יהיה עליה להוכיח כי אכן היא הריבון בשטח.
וכך הפכה אפריקה ללוח שחמט ענקי של שחור אפריקאי ולבן אירופאי.
כל הגורמים שהביאו לעליית הקולוניאליזם אף התגברו בסוף המאה ה19 בעקבות השפל הכלכלי בשנים 83-87.
בריטניה החלה בקניה ורודזיה במודל חדש שכלל לא רק השתלטות על התושבים מקומיים אלה גם יצירת התישבות לבנה בריטית בחוות תוך שילוב המקומיים
בתעסוקה מתוך כוונה לייצר התנחלויות בריטיות עצמאיות עם שלטון עצמי מודל שהצליח לפחות ברודזיה למשך כמה עשרות שנים עד שקרס לגמרי בתחילת שנות השמונים של המאה שעברה.