בלוג 3 – הקוקולנד ושבט האווה הימבה

בקצה הצפון מערבי של נמיביה, על גבול אנגולה ונהר הקוניני לחוף האוקינוס השקט, באחד האזורים המבודדים והנידחים באפריקה, שוכן תחת מעטה של מסתורין וחידתיות שבט ה"אווה הימבה" בארצו ה"קוקולנד".
רצועת דיונות בלתי עבירה וחוף השלדים האימתני לאורך הים במערב, רמה הררית בגובה כ- 2,000 מ' ממזרח, נהר הקוניני שורץ תניני הענק בצפון ומדבר צחיח בדרום .
כל אלה הותירו את בני האווה הימבה כמעט בלתי מופרעים והפכו אותו לשבט האחרון בנמיביה ולמעשה באפריקה כולה, שנותר אוטנטי לחלוטין במנהגיו לבושו ושפתו למרות פיזורם הגדול נשמרת בקנאות הופעה כמעט אחידה.
במיוחד בולטים לעין חצאיות העור והצדף התלוי להם על צווארם. ואולם, יותר מכל, מפורסמות בנות השבט היפהפיות בצבע השוקולד של גופן, אותו הן משיגות לא על ידי שיזוף,
אלא בהתמרחות במשחה עשויה מאבן אדומה כתושה מעורבת בשומן בעלי חיים. כאשר הגיעו למקום הגרמנים, בתחילת המאה שעברה, קראו לחבל הארץ "קואקולנד" בהשראתו של צבע עור זה.
בני ההימבה שיכים במקור לשבט ההררו ודוברים את שפת ההררו. לפני כמאה וחמישים שנה עם הגעת גלי המיסיונרים למרכז נמיביה המירו מרבית בני השבט את מנהגיהם והחלו ללבוש שמלות וויקטוריאניות בהשפעת התקופה והמיסיון.

כיום לבוש זה הפך לחלק קבוע מהופעתם של בני ההררו.